>יעקב בורק בטורו המרתק "בין פסיכולוגיה לכלכלה" המתפרסם דרך קבע במגזין דה מרקר, פירסם בספטמבר האחרון מאמר בשם "לונדון, באותיות רגילות".

במאמר הוא מתייחס לתרבות המערבית המטפחת את המרדף אחר מיוחדות, ומשתמש בין היתר בדוגמה של בחירת שם לילדינו.

המאמר המרתק, שיקף לי את תחושותיי בתקופה האחרונה, ככל שהפרוייקט האחרון שלי, של העלאת מאגר שמות ופירושים לרשת, התקדם.

ואכן, כפי שהוא מציין במאמר, ניתן לראות מגמה הולכת ומתחזקת של מציאת שם ייחודי ככל האפשר.

במסגרת הייעוץ שאני נותנת להורים בנושא בחירת שם לתינוק, אני מופתעת פעם אחר פעם מרמת היצירתיות והתעוזה של ההורים. עוד א' ועוד י', והחלפת סדר אותיות, ושמות לועזיים וכן הלאה. מאיה הופך למיא, עילאי הופך לאילאי, אילאיי ועד אילעי [כן, גם אני לא בדיוק הבנתי מה זה…], איתי הופך לאיתאי, יהלי ויאלי, הילי, ניקה, גילאי, דאיה וכן הלאה… ייחוד, ייחוד, ייחוד.

אני בטוחה שגם לפני 50 שנה היו הורים יצירתיים, אלא שבל נשכח שהתקופה והנורמות החברתיות דאז דווקא עודדו השתייכות והתאמה חברתית, כפי שיעקב בורק מציין, ופחות שונות וייחוד.

ברור שגם כיום, רבים הם אלו הנצמדים לשמות המקובלים והפופולריים, אולם נראה לי, מבלי להתחייב, שהם במיעוט ליד מספר ההורים המבקשים שם מיוחד.הענין הוא, שנהיה קשה עד מאוד למצוא צירוף אותיות שטרם הורכב על ידי הורה כלשהו.

חלק מן ההורים מרגישים צורך להרחיק עד מחוזות רחוקים, כדי לייבא שם לועזי שישמע טוב לאוזן הישראלית, ייחודי ו"סקסי", ולא כמו עולה חדש !!!

ובל נשכח את השקיפות הקיימת היום בכל נושא, כאשר מספיק להקיש את המילה "שמות" בגוגל, ולקבל רשימות אינסופיות של אתרים, רשימות ומחשבונים, שכל מטרתם היא לבלבל אתכם עם מבחר אינסופי של אפשרויות העומד לרשותכם… [כן, מודה באשמה, גם לי חלק נכבד בקבוצה זו…] וכך, גם אם הצלחתם במאמציכם למצוא ואריאציה ייחודית, תוך זמן קצר היא כבר נחלת הכלל 🙁

אז מה הסבירות שהרוב אכן יצליחו במאמציהם להעניק שם חדש, חדשני וייחודי? נראה לי שהבנתם לבד את התשובה… ההימור שלי, שהטרנד הבא לחידוש וייחוד יהיה חזרה למקורות. אלו אומנם, לא בהכרח יהיו שמות חדשים או חדשניים, אולם הם בהחלט יהיו ייחודים בסביבתם.

צרפתי לכם את החלק הרלוונטי מהמאמר המקורי. מי שרוצה, יכול להשאיר את כתובת המייל שלו ואשלח לו את המאמר המלא.

קטע ממאמר של יעקב בורק

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אתכם: