בישראל, תקופת השירות הצבאי היא אבן דרך בקורות החיים שלנו. ניתן לקטרג או לסנגר עליה, אולם על דבר אחד יסכימו כולם – אין ספק שהצבא מקנה לנו כשנתיים שלוש של הפוגה מהלחץ לפני שאנו באמת נדרשים לצאת לדרך – ללימודים, משפחה, קריירה.
ללא תקופת השירות הצבאי, גם אלו שאינם מוכנים עדין, היו נאלצים להתמודד עם לחץ חברתי לעשיה והתפתחות אישית, בעוד שכך הם יכולים להנות מתקופה נוספת של ספיקות והתלבטויות.
מדוע יש כאלו שכבר בגיל 18 מוכנים לצאת לדרך, שאפתנים וממוקדי מטרה להגשמה עצמית, ואחרים עדיין מחפשים את עצמם, נזרקים על הספה של ההורים או על החוף בגואה? האם יש לגיל הבשלות השפעה על הזוגיות שלנו?
